עד לפני שנה, הכיתות בבית הספר גיל רבין בשדרות, כמו ביתר ישובי העוטף, עוד עמדו ריקות. כבר בשלב הפינוי למלונות עם תחילת המלחמה, הוקמה 'קרן אור' – קרן סיוע לילדים ונוער מיישובי העוטף שנפגעו במלחמה.
הקרן הוקמה ביוזמה ובתרומה של קבוצת דיסקונט 💚 ומופעלת בשטח באמצעות עמותת 'הזנק לעתיד'.
הקרן הוקמה לשיקום הטראומה, לחיזוק החוסן והחזרת הביטחון האישי והקהילתי.
בהמשך, עם החזרה ההדרגתית ללימודים, שמה לה הקרן למטרה – לספק מענה הוליסטי רחב, תכנית סיוע מקיפה ומגוונת, בשיתוף גורמי מקצוע, ומתן מענים אישיים, קבוצתיים וקהילתיים, ביניהם:
- הענקת מעטפת ביטחון וליווי אישי, העצמה רגשית במגוון אמצעים שכוללים פעילויות חווייתיות להעשרה, להפגה ולחיבור לקהילה ובניית מנהיגות חברתית וקהילתית.
- סדנאות החוסן של קרן אור, הוטמעו בבתי הספר ברמה שבועית כחלק מתכנית הלימודים. הסדנאות מספקות תוכן ברמה גבוהה ובתחומים מגוונים, כגון: אמנות, מוזיקה, תיאטרון, ספורט, יצירה ועוד.
כשמונה חודשים אחרי שבית הספר גיל רבין בשדרות פתח את שעריו מחדש, התאספו כלל תלמידי בה"ס, יחד עם עובדי ועובדות בנק דיסקונט ליום שיא מיוחד של עשייה משותפת לסיכום שנת הפעילות של 'קרן אור' בבית הספר.
הנה כל מה שקרה שם
"ממש כמו קרן אור באפילה"
הקשר המיוחד של קרן אור עם בית הספר גיל רבין החל כבר בימים הראשונים לפרוץ המלחמה. מה שהחל כמענה מיידי לצורך קיים במלונות הפינוי, המשיך למגוון סדנאות וחוסן ופעילויות העשרה, כעוגן קבוע בתוכנית החינוכית של בית הספר עם החזרה ללימודים בשגרה.
"כשהגעתי לים המלח, בשבוע השני של המלחמה, ראיתי ערמות של מתנדבים. כולם אנשים טובים, שבאים להתנדב ולתת מעצמם – אבל גם את זה היה צריך למתן. כי ילדים זקוקים לדמויות יציבות, במיוחד בתקופה כזו שתחושת הביטחון שלהם לא קיימת". מספרת עידית, מנהלת בית הספר.
"מהרגע הראשון שפגשתי את שי מ'קרן אור מענים' היה ברור לי שמדובר במשהו אחר. הוא הבטיח לי שלא משנה מה – קרן אור יישארו איתנו וייתנו לילדים את היציבות הזו שחיפשתי. ואכן כך היה. הגמישות, המחויבות, ההבנה כמה הם מחויבים לילדים – זה משהו שאפשר ללמוד ממנו ומאוד מוערך.
עד מהרה הפכו התכנים של קרן אור לחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים: עבודה בחימר, רכיבה על אופניים, באלאנס ועוד תכני גוף ונפש קיבלו את המקום הקבוע שלהם במערכת השעות, תחילה במלון הפינוי ובהמשך גם כשחזרו לפעול בתוך בית הספר."
שיפוץ חצר בית הספר – סיבה למסיבה
בסוף נובמבר התקיים בבית הספר אירוע שיא ייחודי מסוגו. כ- 30 עובדי ועובדות – מרחב ירושלים והדרום של בנק דיסקונט התכנסו עם ילדי בה"ס לפעילות משותפת במטרה לבנות מחדש את הגינה הקהילתית של בה"ס שנשארה מעט נטושה לאור מאורעות התקופה. "כשפנו אליי וביקשו לקיים יום התנדבות מרוכז, ידעתי שזו הזדמנות לטפל בחצר בית הספר. אנחנו בית ספר שמקדם קיימות וזו הזדמנות מצוינת להנחיל את הערכים הללו בחצר", משתפת עידית.
וכך היה: ביצענו חלוקה ל-3 קבוצות פעילות בשלושה תחומים: גינון, גרפיטי ונגרות. במטרה לייצר שלושה פרויקטים שישנו את פני חצר בית הספר ויהפכו אותה למקום שנעים וכיף לשהות בו, ברוח ערכי הקיימות שמקדם בית הספר כמובן.
הפרויקטים בוצעו בשיתוף עובדי הבנק, תלמידי בה"ס ומפעילי קרן אור, שכבר עברו דרך משמעותית עם בני ובנות לאורך כל השנה בסדנאות החוסן השבועיות.
"האמנות היא הכלי שלי לחשוף את הילד לדברים שהוא לא ידע על עצמו"
עם תחילת היום על הקיר המרכזי בחצר בית הספר התחיל להתגבש ציור קיר צבעוני. האמן-מחנך אדיר לייבה, מפעיל של קרן אור ומעביר סדנאות גרפיטי, מכיר היטב את הפוטנציאל הטמון בציורי קיר כדי לחזק את הקשר שבין הנפש למקום שבו היא נמצאת רוב שעות היום, שמן הסתם התרופף מאז תחילת המלחמה.
"כל הרעיון של הפרויקט שלי 'בין אדם למקום' הוא לחזק את הקשר הזה ממקום של נתינה. כשהתלמידים ככה משקיעים בציור הקיר שהם עובדים עליו, אפשר להיות בטוחים שהלכנו עוד כמה צעדים קדימה היום", אומר לייבה.
"כל צבע שנוסף לקיר הוא עוד צעד קדימה", מסביר תלמיד כיתה ו' שמחזיק מכחול. הציור, שתוכנן יחד עם התלמידים, משלב מוטיבים של תקווה וצמיחה מחודשת.
"כשבנאדם עובד עם הידיים – הוא לא מרגיש כבול. וזה נותן חוסן מאוד גבוה"
לא רחוק מציור הקיר הענק, מתחילים לראות ניצוצות של גינה ירוקה צומחת. עדיאל רביבו, גנן טיפולי שבעצמו מפעיל סדנה קבועה בתחום הגינון הטיפולי בקרן אור, עובד במרץ יחד עם הקבוצה בבניית ערוגות ושתילת צמחים חדשים.
"אין הרבה דברים שמפתחים חוסן כמו עולם הטבע והנוף", מספר עדיאל, "ניקח צמח במצב זוועתי, עם קצת טיפול יתעורר ויפרח מחדש. זה למעשה מה שקורה בסדנאות.. לאורך כל השנה אנחנו מצליחים לגעת בכל תלמיד ותלמידה ולטפל בכל הפצעים, הכל דרך גינון כמובן. והיום אנחנו נותנים להם תוצר בית ספרי שהוא באמת מקום מהמם".
"לאט לאט מרכיבים את הפאזל ומקבלים ודאות"
במקביל, בצד השני של החצר, קבוצה נוספת עובדת עם נריה טרבלסי מהנגרייה הקהילתית. יחד אט אט נבנים ספסלי ישיבה שיהפכו לפינות מפגש ושיח חדשות בבית הספר. העבודה בעץ היא לא רק יצירה פיזית מרהיבה, אלא גם הזדמנות להניח את התשתית לבנות מחדש את הקשרים החברתיים שהתרופפו להם בעקבות המצב.
"עבודת נגרות היא סוג של 'יש מאין' וכחלק מזה, מתפתחת מסוגלות מדהימה אצל הנוער, יש פה גם לא מעט עבודה על החוסן המנטלי: כבר בשלב הראשוני של התהליך והתמודדות עם חוסר ודאות להצלחת התוצר או כשמדובר על טעויות בעיבוד העץ שצריך לתקן תוך כדי תנועה – יש צורך להתמודד עם אתגר ועצם התהליך הזה תורם מאוד לחיזו הבטחון העצמי." אומרת טרבלסי.
קרן אור היא עבורנו הרבה יותר מסתם פרויקט", מסכמת עידית. "כשפתחנו מחדש את בית הספר הייתי רק עם 50% צוות. מפעילי הסדנאות של קרן אור היו שם בשבילי והצלחנו לבנות יחד תכנית. קרן אור הייתה המצפן שהוביל אותנו חזרה לשגרה, לתקווה ולאמונה בעתיד, ואני שמחה על ההזדמנות לחגוג את התקופה הזו ביום שי שכזה."
הקודם
הבא
